Asta 11 Parte 2
Da Berdychov
27.2.24
Odem 571/4 Gilo, Jerusalem, Israele
L'asta è terminata

LOTTO 597:

די הייליגע שטרוי - סגולה לשמירה ולרפואה: שְׁטְרוֹי עליו עמד יחף ביוה"כ אהרן קדוש ה' מבעלזא פיסות 'שטרוי' [-קש] ...

Venduto per: $160
Prezzo iniziale:
$ 10
Commissione per la casa d'aste: 23% Altri dettagli
27.2.24 in Berdychov

די הייליגע שטרוי - סגולה לשמירה ולרפואה: שְׁטְרוֹי עליו עמד יחף ביוה"כ אהרן קדוש ה' מבעלזא פיסות 'שטרוי' [-קש], עליהם עמד יחף קודש הקדשים האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלז, במשך כל תפילות היום הקדוש בשנת תשט"ו. את ה'שטרוי' 'חטף' במוצאי יום הכיפורים, כנהוג בבעלז, גאב"ד טורדא הגה"ח רבי משה אדלר, ממקורבי האדמו"ר והצניעו בבית גנזיו לשמירה. אישור חתום מבנו ממלא מקומו הגה"ח רבי ישראל אדלר, יינתן לכל דורש. "שטרוי פון רב זכרונו לברכה" - אותו חפץ קודש אשר משקלו כגבעול קש ולתמורתו אין ערוך! פיסה קטנה השווה המון, מעוררת רטט של קדושה בקרב רבבות חסידי בעלז בפרט, ואצל כל מי אשר שמו של מרן מהר"א זי"ע קדוש בעיניו בכלל. באם כל חפץ אשר נותר ירושה מצדיק מסוגל לישועה לברכה, הרי סגולתו של ה'שטרוי' היא כפולה ומכופלת, ומקובל שמרנן ורבנן אדמור"י בעלזא בעצמם היו נוטלים מאותו שטרוי וביותר כ"ק מרן מהר"א זי"ע הקפיד שהוא יקח הראשון מהשטרוי עליו עמד בעבודת יום הקדוש, והיה שולחו עם המשמש להניחו על מיטת קדשו כסגולה יקרה. המשב"קים אשר זכו לשמש בקודש פנימה מספרים שבמיטתו של כ"ק מרן זי"ע היו מונחים פעקלעך שטרוי שמרן אסף במהלך השנים מאבותיו הק' וממה שהיה מונח בעבודת יום הכיפורים אצלו. (אור הצפון - בעלזא, קי, עמ' 5). סגולה לרפואה: בימי מלחמת העולם הראשונה נחלה האדמו"ר רבי מרדכי מבילגוריא, בנו של האדמו"ר המהרי"ד מבעלז, ומצבו היה מסוכן מאד. בצאת יום הכיפורים בא אביו לבקרו והביא עמו חופן מן התבן עליו ניצב בעבודת היום הקדוש וכך אמר "הא לך מן התבן הזה בידיך, הנח אותו תחת הכר שלמראשותיך אני תפילה שיהיה לך רפואה שלימה", באורח פלא סרו ממנו החולי והמכאוב והוא הבריא, וחי עוד שנים רבות והוליד את כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלז. (עפ"י צנצנת המן כרך ב עמוד קז). סגולה לשמירה: בספר החשוב 'בקדושתו של אהרן' מסופר אודות סגולת ה'שטרוי': מעשה שהיה עם הר"ר שמעיה קליין, מחסידי בעלז, שנתפס במעבר הגבול כאשר באמתחתו סכום עצום במטבע זר (שהיה כל רכושו). ועל פי החוק היה צריך כל הכסף להיות מוחרם לאוצר המדינה. באמתחתו היה גם כן 'שטרוי' אשר הרה"ק מבעלז עמד עליו ביום הכיפורים. הממונה הראשי על מעבר הגבול, בשמעו שהנה יש עמו צרור של תבן אשר עמד עליו הרבי מבעלז, ביקש הימנו, שיואיל ר"ש לתת לו במתנה 'קש אחד' מן ה'שטרוי', וכאשר נתן לו כפי בקשתו, עזבו אותו המוכסים והניחו לו, לבלתי החרים ממנו אף פרוטה אחת מכל רכושו וכספו. ומסיים המחבר: "שמעתי מפי בעל העובדא עצמו ה"ה הרב שמעיה קליין הי"ו כעת בוויען יצ"ו". האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז [תר"מ-תשי"ז], בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. צדיק פלאי אשר גדולי האדמורי"ם בדורו סרו למרותו. נודע בהנהגותיו בקדושה ובטהרה מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה, עד שכונה "אהרן קדוש השם". נחשב כאחד מגדולי האדמו"רים, ואמרו עליו שגם אילו היה בדורות קדומים היה נחשב לחידוש. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות. נודע כאיש מופת פלאי הסוכה ברוח הקודש. זכות גדולה לזכות בחפץ קדוש ומיוחד שכזה אשר הוא סגולה לשמירה, ברכה, ורפואה.