RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Израиль
Условия участия
Демо
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
Аукцион закончен
|
ЛОТ 176:
תיקונים בכ"י שלמה בובר?. הכנה למהדורה נוספת. פסיקתא דרב כהנא "מהדורה ראשונה ע"פ בובר.
далее...
|
|
|
|
תיקונים בכ"י שלמה בובר?. הכנה למהדורה נוספת. פסיקתא דרב כהנא "מהדורה ראשונה ע"פ בובר.
ספר
פסיקתא, והיא אגדת ארץ ישראל מיוחסת לרב כהנא, אשר היתה טמונה וצפונה בכ"י באצרות הספרים עד כה, והיתה למרא עיני הגאונים והקדמונים והביאו ממנה מאמרים רבים גם לפסק הלכה. יו"ל עתה פעם ראשונה לאור עולם ע"י חברת מקיצי נרדמים ע"פ כ"י הנמצא בצפת ונעתק במצרים. עם הערות ותקונים ע"פ 3 כ"י אחרים, ומראה מקומות משני התלמודים ועוד. ממני שלמה באבער מלבוב. ליק. 1868(תרכ"ח). 27, ר"ז ד';
"מהדורה ראשונה" שיוצאת ע"י שלמה בובר. בתוך הספר הרבה תיקוני טעות, הוספות קצרות, מראה מקומות, ציוני הפניה לנוסחאות שונות ועוד, חלקם בדיו חלקם בעיפרון. ייתכן שתוקן במהדורות הבאות לא נבדק. ייתכן מאוד שהתקונים בכ"י הם בכ"י "המו"ל שלמה בובר" כ"י דומה מאוד לכתבי יד אחרים שלו. כריכה ישנה. מצב טוב מאוד. נייר לבן. עותק נאה.
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827, למברג, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906, שם) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר. שלמה בובר נולד למשפחה דתית בעיר למברג. אביו, ישעיה אברהם הלוי, שהיה נצר למשפחת רבנים ותלמיד חכם בזכות עצמו, הקנה לבנו חינוך תורני. חינוך זה איפשר בהמשך את מפעלו הספרותי האדיר. בצעירותו הושפע שלמה בובר מחיבורים של אנשי חכמת ישראל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן צונץ ורבי נחמן קרוכמל. בובר התמקד בלימוד ספרות המדרשים והאגדה מתקופת התלמוד ואילך. הוא קיבל על עצמו את המשימה הכבירה להוציא לאור שורה של מדרשים מתקופה זאת במהדורה מוגהת ומפורשת באופן מדעי; לשם כך עמד בקשרי מחקר עם אישים כמו הרב אליקים כרמולי ושד"ל. שלמה בובר היה יהודי שומר תורה ומצוות. בספר "רקוויאם גרמני" מתאר עמוס אילון את שלמה בובר ואשתו (עקב היותם סבו וסבתו של מרטין בובר) באופן הבא: "כמו יהודים פולנים רבים אחרים, היו גם סבו וסבתו של מרטין בובר חסידי התרבות הגרמנית. הם לימדו אותו להעריץ גם שירה גרמנית וגם פולקלור ומסורת יהודיים."— "רקוויאם גרמני", עמ' 238. לצד תיאור זה, אנו מוצאים בדבריו של מרטין בובר עצמו את תיאור דמותו של סבו, רבי שלמה בובר, באופן הנוטה להדגיש דווקא את הצד המסורתי שבו: "המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מפליא, מתוך עצימות מופלאה של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט... הוא עיבד את כתבי היד מבלי שאימץ לו את שיטות הפילולוגיה המערבית, ועשה זאת במהימנות האופיינית לחוקר מודרני, וגם מתוך הפגנת ידע היאה לרב אמן בתלמוד, מי שיש בידו כל אוצר ההבאות מן הספרות כולה כדי להאיר כל פסוק וכל מילה – לא בלבד כחומר חרות בזיכרון, אלא כקניין אורגני של האישיות כולה. התלהבותו הרוחנית, כפי שנתגלתה במסירותו ללא לאות לעבודתו, נתערבה במין ילדותיות ערטילאית, נקייה מסטיות, מיוחדת לטבעה של אישיות טהורה וישות יהודית מברייתה. בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות) צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו. הוא לא הרבה הרהורים על היהדות אך זו הייתה שרויה בתוך תוכו" — מרטין בובר, מתוך המאמר 'דרכי אל החסידות' (תרגם מגרמנית: שמואל שביב), מובא בתוך תקוה לשעה זו, עמ' 105–106. שלמה בובר גם עסק בצורכי הקהילה היהודית בעירו, ושימש כחבר בנשיאות הקהילה היהודית בלמברג מאז שנת 1870. כמו כן נמנה עם הכותבים הבולטים בכתב העת עברי אנכי. לפרנסתו עבד כבנקאי וכלכלן. עובדה זאת מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שלצד מפעליו הדגולים בתחום המדרש, היה שלמה בובר גם בנקאי חשוב בתקופתו. הוא היה חבר במועצת המנהלים של הבנק 'האוסטרי-הונגרי' ושל 'קופת החיסכון הגליציאנית'. כמו כן היה יושב ראש לשכת המסחר של עירו למברג. כהוקרה על פועלו בתחום הכלכלי קיבל שלמה בובר את תואר הכבוד Kaiserlicher Rat (שמשמעו "יועץ הקיסר") מהקיסר האוסטרו-הונגרי. הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים, לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל בזכות פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גדולה גם בקרב ציבור לומדי התורה המסורתי. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא (רד"ל), שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19, כתב קרוב משפחתו - ר' שלמה לוריא כך: "לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא ועוד כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל". ספריו; המדרשים שההדיר והוציא לאור; מדרש תנחומא (השונה מהנדפס לפניו), על-פי כתב-יד אוקספורד. מדרש לקח טוב המכונה 'פסיקתא זוטרתי' לרבי טוביה בן אליעזר. מדרש שכל טוב לרבי מנחם ברבי שלמה. מדרש אגדה על התורה (ע"פ כתב יד מחלב). מדרש אגדת בראשית - אוסף של עשרים ושמונה דרשות לספר בראשית, אשר ערוכות לפי סדר הקריאה בתורה של בני ארץ ישראל. ליקוטים ממדרש אבכי"ר. ליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא. מדרש פסיקתא דרב כהנא - מבוסס על ארבעה כתבי-יד. מדרש תהילים על פי כתב יד פארמה. מדרש משלי על פי כתב יד פריז ודפוס קושטנטינא. מדרש שמואל על פי דפוס קושטנטינא. מדרש זוטא לשיר השירים, רות, איכה וקהלת. ילקוט למגילת איכה. ספרי דאגדתא – קובץ מדרשים על מגילת אסתר: מדרש אבא גוריון על מגילת אסתר ע"פ 5 כתבי יד, מדרשי פנים אחרים א ופנים אחרים ב, פירוש לקח טוב לרבי טוביה ברבי אליעזר למגילת אסתר. ילקוט אגדת אסתר – ילקוט תימני למגילת אסתר (אולי מקביל למדרש הגדול לתורה). ספרי ראשונים שההדיר והוציא לאור; ספר האורה, המיוחס לרש"י. סידור רש"י. שיבולי הלקט השלם לרבי צדקיה ברבי אברהם מן הענוים. אגור – הוספות ותיקונים לספר הערוך לרבי נתן בן יחיאל מרומי. פשר דבר - פירוש של רבי סעדיה גאון לתשעים מילים במקרא. שערי ציון - חיבור היסטורי על כלל הספרות התורנית עד למאה ה-14 לרבי יצחק ברבי יעקב לאטש מפרובנס. מחקריו ההיסטוריים; "אנשי שם" – חיבור היסטורי על הרבנים, הדיינים הפרנסים והמנהגים בקהילה היהודית בלבוב בין השנים 1500 ל-1800. "קריה נשגבה" – חיבור היסטורי דומה במתכונתו ל"אנשי שם" על העיר זאלקווא (ז'ולקווה).
ספר
פסיקתא, והיא אגדת ארץ ישראל מיוחסת לרב כהנא, אשר היתה טמונה וצפונה בכ"י באצרות הספרים עד כה, והיתה למרא עיני הגאונים והקדמונים והביאו ממנה מאמרים רבים גם לפסק הלכה. יו"ל עתה פעם ראשונה לאור עולם ע"י חברת מקיצי נרדמים ע"פ כ"י הנמצא בצפת ונעתק במצרים. עם הערות ותקונים ע"פ 3 כ"י אחרים, ומראה מקומות משני התלמודים ועוד. ממני שלמה באבער מלבוב. ליק. 1868(תרכ"ח). 27, ר"ז ד';
"מהדורה ראשונה" שיוצאת ע"י שלמה בובר. בתוך הספר הרבה תיקוני טעות, הוספות קצרות, מראה מקומות, ציוני הפניה לנוסחאות שונות ועוד, חלקם בדיו חלקם בעיפרון. ייתכן שתוקן במהדורות הבאות לא נבדק. ייתכן מאוד שהתקונים בכ"י הם בכ"י "המו"ל שלמה בובר" כ"י דומה מאוד לכתבי יד אחרים שלו. כריכה ישנה. מצב טוב מאוד. נייר לבן. עותק נאה.
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827, למברג, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906, שם) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר. שלמה בובר נולד למשפחה דתית בעיר למברג. אביו, ישעיה אברהם הלוי, שהיה נצר למשפחת רבנים ותלמיד חכם בזכות עצמו, הקנה לבנו חינוך תורני. חינוך זה איפשר בהמשך את מפעלו הספרותי האדיר. בצעירותו הושפע שלמה בובר מחיבורים של אנשי חכמת ישראל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן צונץ ורבי נחמן קרוכמל. בובר התמקד בלימוד ספרות המדרשים והאגדה מתקופת התלמוד ואילך. הוא קיבל על עצמו את המשימה הכבירה להוציא לאור שורה של מדרשים מתקופה זאת במהדורה מוגהת ומפורשת באופן מדעי; לשם כך עמד בקשרי מחקר עם אישים כמו הרב אליקים כרמולי ושד"ל. שלמה בובר היה יהודי שומר תורה ומצוות. בספר "רקוויאם גרמני" מתאר עמוס אילון את שלמה בובר ואשתו (עקב היותם סבו וסבתו של מרטין בובר) באופן הבא: "כמו יהודים פולנים רבים אחרים, היו גם סבו וסבתו של מרטין בובר חסידי התרבות הגרמנית. הם לימדו אותו להעריץ גם שירה גרמנית וגם פולקלור ומסורת יהודיים."— "רקוויאם גרמני", עמ' 238. לצד תיאור זה, אנו מוצאים בדבריו של מרטין בובר עצמו את תיאור דמותו של סבו, רבי שלמה בובר, באופן הנוטה להדגיש דווקא את הצד המסורתי שבו: "המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מפליא, מתוך עצימות מופלאה של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט... הוא עיבד את כתבי היד מבלי שאימץ לו את שיטות הפילולוגיה המערבית, ועשה זאת במהימנות האופיינית לחוקר מודרני, וגם מתוך הפגנת ידע היאה לרב אמן בתלמוד, מי שיש בידו כל אוצר ההבאות מן הספרות כולה כדי להאיר כל פסוק וכל מילה – לא בלבד כחומר חרות בזיכרון, אלא כקניין אורגני של האישיות כולה. התלהבותו הרוחנית, כפי שנתגלתה במסירותו ללא לאות לעבודתו, נתערבה במין ילדותיות ערטילאית, נקייה מסטיות, מיוחדת לטבעה של אישיות טהורה וישות יהודית מברייתה. בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות) צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו. הוא לא הרבה הרהורים על היהדות אך זו הייתה שרויה בתוך תוכו" — מרטין בובר, מתוך המאמר 'דרכי אל החסידות' (תרגם מגרמנית: שמואל שביב), מובא בתוך תקוה לשעה זו, עמ' 105–106. שלמה בובר גם עסק בצורכי הקהילה היהודית בעירו, ושימש כחבר בנשיאות הקהילה היהודית בלמברג מאז שנת 1870. כמו כן נמנה עם הכותבים הבולטים בכתב העת עברי אנכי. לפרנסתו עבד כבנקאי וכלכלן. עובדה זאת מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שלצד מפעליו הדגולים בתחום המדרש, היה שלמה בובר גם בנקאי חשוב בתקופתו. הוא היה חבר במועצת המנהלים של הבנק 'האוסטרי-הונגרי' ושל 'קופת החיסכון הגליציאנית'. כמו כן היה יושב ראש לשכת המסחר של עירו למברג. כהוקרה על פועלו בתחום הכלכלי קיבל שלמה בובר את תואר הכבוד Kaiserlicher Rat (שמשמעו "יועץ הקיסר") מהקיסר האוסטרו-הונגרי. הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים, לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל בזכות פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גדולה גם בקרב ציבור לומדי התורה המסורתי. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא (רד"ל), שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19, כתב קרוב משפחתו - ר' שלמה לוריא כך: "לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא ועוד כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל". ספריו; המדרשים שההדיר והוציא לאור; מדרש תנחומא (השונה מהנדפס לפניו), על-פי כתב-יד אוקספורד. מדרש לקח טוב המכונה 'פסיקתא זוטרתי' לרבי טוביה בן אליעזר. מדרש שכל טוב לרבי מנחם ברבי שלמה. מדרש אגדה על התורה (ע"פ כתב יד מחלב). מדרש אגדת בראשית - אוסף של עשרים ושמונה דרשות לספר בראשית, אשר ערוכות לפי סדר הקריאה בתורה של בני ארץ ישראל. ליקוטים ממדרש אבכי"ר. ליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא. מדרש פסיקתא דרב כהנא - מבוסס על ארבעה כתבי-יד. מדרש תהילים על פי כתב יד פארמה. מדרש משלי על פי כתב יד פריז ודפוס קושטנטינא. מדרש שמואל על פי דפוס קושטנטינא. מדרש זוטא לשיר השירים, רות, איכה וקהלת. ילקוט למגילת איכה. ספרי דאגדתא – קובץ מדרשים על מגילת אסתר: מדרש אבא גוריון על מגילת אסתר ע"פ 5 כתבי יד, מדרשי פנים אחרים א ופנים אחרים ב, פירוש לקח טוב לרבי טוביה ברבי אליעזר למגילת אסתר. ילקוט אגדת אסתר – ילקוט תימני למגילת אסתר (אולי מקביל למדרש הגדול לתורה). ספרי ראשונים שההדיר והוציא לאור; ספר האורה, המיוחס לרש"י. סידור רש"י. שיבולי הלקט השלם לרבי צדקיה ברבי אברהם מן הענוים. אגור – הוספות ותיקונים לספר הערוך לרבי נתן בן יחיאל מרומי. פשר דבר - פירוש של רבי סעדיה גאון לתשעים מילים במקרא. שערי ציון - חיבור היסטורי על כלל הספרות התורנית עד למאה ה-14 לרבי יצחק ברבי יעקב לאטש מפרובנס. מחקריו ההיסטוריים; "אנשי שם" – חיבור היסטורי על הרבנים, הדיינים הפרנסים והמנהגים בקהילה היהודית בלבוב בין השנים 1500 ל-1800. "קריה נשגבה" – חיבור היסטורי דומה במתכונתו ל"אנשי שם" על העיר זאלקווא (ז'ולקווה).
