פריטים נדירים ומיוחדים
ירושלים של זהב מכירות פומביות
5.4.17
ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 1:

תשובה הלכתית בכתב יד קודשו ובחתימתו של הגאון החסיד המקובל רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף", רבו של החיד"א

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר פתיחה:
$ 5,000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
המכירה התקיימה בתאריך 5.4.17 בבית המכירות ירושלים של זהב מכירות פומביות
תגיות:

תשובה הלכתית בכתב יד קודשו ובחתימתו של הגאון החסיד המקובל רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף", רבו של החיד"א
תשובה בעניין היתר עגונה שרצו להתירה על פי עד שאינו נאמן. תחילת התשובה חסרה. לפנינו סוף התשובה. בסיום התשובה כותב רבי יונה נבון את לשון השאלה: "ולהיות שקודם זה בא לב"ד והעיד כן ולא האמינו אותו מפני שהוא חשוד ומוסר ועבריין, הביאו העדים אשר שמעו מפיו להכשירו מטעם מסל"ת [מסיח לפי תומו], ע"כ דברי הב"ד, יורינו המורה ושכמ"ה... ואח"כ הועתק העדות מלשון ערבי ללה"ק... ועלתה הסכמתי כדעת רב האוסר ככתוב לעיל באורך ודו"ק".
את תשובתו מסיים הרב בתפילה: "וה' יצילנו משגיאות ויאיר עינינו בתורתו לכוון אל האמת אמיתה של תורה, כה דברי עבד נרצע לכל יודעי דת ודין ושותה בצמא דבריהם לתיאבון, הצעיר יונה נבון ס"ט".
את השאלה שלחו אל רבי יונה נבון דיינים מאחד מבתי הדין, כפי שמשתמע מתוך הדברים. אולם נראה שהתשובה נשלחה אל רבנים מגדולי הדור, שכן הוא כותב להם כתלמיד לפני רבו: "עבד הנרצע... ושותה בצמא דבריהם...". ייתכן שתשובה זו נכתבה בשנות צעירותו של הרב.

הגאון החסיד המקובל רבי יונה נבון (תע"ג-תק"ך) נולד בירושלים. היה רבם של שני גדולי הדור: רבי חיים יוסף דוד אזולאי החיד"א, שהרגילו מגיל צעיר לכתוב תשובות בהלכה והיה בודק ומעיר את הערותיו, ורבי יום טוב אלגאזי, מגדולי החכמים בירושלים בתקופת ההוד.
בצעירותו למד אצל רבי ישראל מאיר מזרחי בעל "פרי הארץ" בישיבת בית יעקב פירירה. אחר כך נמנה עם חכמי ישיבות "יפאר ענווים" ו"גדולת מרדכי". כשהקים רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" הקדוש את ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים, החל רבי יונה ללמד שם תורה, ומשנת תק"ו עמד בראשות הישיבה. בישיבות אלו העמיד תלמידים רבים, שחלקם היו לגדולי האומה. כתב עליו תלמידו החיד"א: "חסידא קדישא המקובל האלוקי ראש ישיבה ואב"ד מורי הרב המובהק האמיתי. כמעט שלא הניח פסקן כמותו בגלילותינו, והיה חסיד ומקובל". בהספדו עליו כתב בין היתר: "רוב ימיו של אותו צדיק מתגבר כארי לראש אשמורות ובתורתו יהגה את החוקים ואת התורות, הא למגרס הא לעיוני בדיני ומילי דאבות, ועל גמילות חסדים מתעסק בצורכי רבים, השופט כל הארץ דינא רבא ודינא זוטא ומבקש לאמיתו, ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות, וכהנה רבות... אוי לנו כי פנה היום המאיר לארץ ולדרים, וישת לו הדרים עדרים עדרים, כל המידות שהיו במקדש נקבצו באו לו כמה מעלות טובות".
החיד"א בספריו מביא מרבו חידושי תורה: "והן בעודני נושא ונותן ודן בקרקע בדין זה עם עטרת תפארת לראש יוסף מורי ורבי הרב כמהר"ר יונה נבון...", "וכד הוינא טליא זוטר ובסיר הוינן בה בתשובת שאלה בשנת הת"ק ומורי הרב זלה"ה תריץ יתיב", "כד הוינא טליא זה למעלה מחמישה וארבעים שנה שמעתי מעטרת ראשי מורי הרב ז"ל שהיה מקשה...", "ועטרת ראשי מורי הרב ז"ל היה מפרש...".
בניו היו תלמידי חכמים ענקים בתורה: הגאונים רבי אפרים, רבי בנימין ורבי מרדכי.
ספריו: שו"ת "נחפה בכסף", "גט מקושר" ועוד. בהקדמתו ל"גט מקושר" כתב על עצמו: "מיום דעתי לא זזתי מבית המדרש לומד תורה מעוני... בימי חורפי בבית מדרשו של שם הגביר... יעקב פירירא... ולסיבת דוחק הפרנסה יצאתי משם והוקבעתי בישיבת 'כנסת ישראל' שייסד הרב המו' כמהור"ר חיים בן עטר ז"ל".
מדברי תורתו נשארו עדיין בכתב יד מספר חיבורים שנזכרו בהספדו של החיד"א עליו.

למיטב ידיעתנו, דברי התורה שלפנינו לא נדפסו.
2 דף, 3 עמ', כ-33 שורות בעמוד. 23X19 ס"מ.
מצב: טוב-בינוני. פגמים. קרעים. נקבי עש (חלקם משוקמים). הכול ניתן לקריאה ולפענוח.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא