יוסי שטרן - מוכרת התפוזים

יוסי שטרן - מוכרת התפוזים
שם האמן: יוסי שטרן

שם היצירה: מוכרת התפוזים

טכניקה: אקוורל ופסטל על נייר

פרטים: חתום וממוסגר

מידות ללא מסגרת: 30X50 ס"מ

אודות האמן:

הצייר והמאייר הישראלי יוסי שטרן נולד בשנת 1923 למשפחה יהודית דתית בהונגריה. בגיל 10 עבר עם משפחתו לבירה בודפשט, ושם סיים לימודי תיכון. בשנת 1940, כאשר באירופה כבר החלה מלחמת העולם השנייה, עלה לבדו לארץ ישראל באוניית המעפילים "סקריה" והוא בן 17. "סקריה" הגיעה לנמל חיפה, ומשם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית ושוחררו לאחר ששה חודשים.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל היה חבר פלוגות העבודה של לתנועת בית"ר, ועבד כפועל בפרדסים, מטעים וסלילת כבישים, בראש פינה וראשון לציון. על סיפון "סקריה" התיידד שטרן הצעיר אל בני הזוג מטילדה ואֶמי פלטין, חברי בית"ר, שהיו ממארגני שיירות העפלה של העלייה הבלתי-לגאלית. בני הזוג דאגו לצרכיו בשנים הראשונות לשהותו בארץ ואפשרו לו, בעזרת קשריהם עם רעייתו של יוסף כצנלסון שאימצה לה אותו כבן, לממש את אהבתו הגדולה לאמנות, וללמוד ציור בבית הספר לאמנות בצלאל.

בשנת 1943 החל את לימודיו ב"בצלאל". בשנת 1946 זכה ב"פרס ע"ש הרמן שטרוק" כתלמיד מצטיין. כעבור שלוש שנות לימודים התמנה כמורה ליסודות הגרפיקה והאילוסטרציה בבצלאל. שנה לאחר מכן הוצגו עבודותיו לראשונה בתערוכת יחיד בירושלים. על פי חוקר האמנות גדעון עפרת, שטרן הושפע בין השאר מיצירתו של יעקב שטיינהרדט.

בשנות המנדט הבריטי האחרונות שימש שטרן כעורך גרפי וחבר מערכת בביטאון ההגנה "המגן". לאחר קום המדינה צייר בעיתונים "במחנה" ו"באהלי גדנ"ע". בשנת 1949 נסע ללמוד במכללה המלכותית לאמנות בלונדון. ב-1950 נסע לפריז, ובה שהה כשנה. משנת 1952 ואילך, שימש כעיתונאי-צייר בעיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר השבוע", "מעריב לנוער" ואחרים.

עם השנים הפך שטרן מְרָשַם לצייר; תחילה בטכניקה של צבעי מים על נייר, ואחר כך גם בצבעי גואש ובצבעי שמן על בד, ובכולם, נמצאה הרעננות האופיינית לציוריו.

שטרן זכור לקהל הישראלי בעיקר מעבודותיו כצייר של העיר ירושלים. על פי יהודה האזרחי הוא תיעד במכחולו את הווי "ירושלים של מטה", "מתוך אופטימיות ועליצות חיים. והוא ציירה כך, כאמור, כאילו היא ארצית, חילונית, כאילו היא מתגלה כך, בחיי היום-יום". הוא ביטא בעבודותיו את ראייתו שלו אותה ואת אהבת הטבע והאדם שבו. בעינו החדה, צילם מצבים אנושיים והעלה אותם על הנייר, ובכולן תמימות ואופטימיות. הוא הצטיין כצייר רב-גוני של קריקטורות קלילות ועד לקומפוזיציות מורכבות.

עבודותיו של שטרן, מסוגות אחדות של אמנות חזותית, בהן ציורי שמן, אקווארלים ורישומים, הוצגו בעשרות תערוכות בארץ ישראל וברחבי עולם. בין היתר הציג תערוכות יחיד שלו בכנסת בשנת 1968, לכבוד מלאות 40 שנה למדינת ישראל, בבית האומנים, בגלריות בתל אביב ובקיבוצים. ברחבי העולם הציג שטרן באירופה, בפריז, לונדון, ז'נבה, ווינה, בודפשט, ואנטוורפן, וב-1986 ברחבי ארצות הברית ובגבעת הקפיטול בוושינגטון ובאתרים נוספים.

שטרן אִייר כותרי ספרים רבים, בהם ספריהם של המשוררים מרים ילן-שטקליס, אהרון אשמן וחנניה רייכמן, ספרי התנ"ך שראו אור במהדורות מאוירות, בהם מגילת אסתר ושיר השירים, ובין השאר, עבד עבור הוצאות "מסדה", "כתר" ו"פלפוט", וכן פרסם ספרי איורים שלו.

כמו כן, שיתף פעולה עם כמה עיתונאים בכתבות שאותן אייר (בעיתונים: "מעריב", "מעריב לנוער", "ידיעות אחרונות" ועוד) - ובניהם: מנחם תלמי, יגאל לב, גדעון רייכר, דן אלמגור ואחרים.

במרץ 1992, בגיל 69, נפטר שטרן מהתקף לב, ללא משפחה, ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים. חברו הסופר יגאל לב אמר עליו כי יוסי שטרן היה שגריר הציור הישראלי, האיש שנדד בעולם עם תערוכות ציור, "פיטר פן של הציור או כפי שקראנו לו 'נסיך ירושלים'".

תערוכות קבע של יצירותיו מוצגות כיום בלשכת ראש הממשלה בירושלים, בבית עיריית ירושלים ובמבואת מרכז ימק"א ירושלים. מוקירי זכרו, בני משפחות כצנלסון, פלטין, תמיר ואחימאיר, וידידים, הקימו עמותה להנצחתו.