תעודת מניות - "קליה" שפת–ים ומבראה בע"מ, חברה מאושרת בארץ-ישראל ע״פ פקודת החברות משנת 1929.

...

תעודת מניות - "קליה" שפת–ים ומבראה בע"מ, חברה מאושרת בארץ-ישראל ע״פ פקודת החברות משנת 1929.

"KALLIA" SEASIDE AND HEALTH RESORT, LIMITED"

בינואר 1918, בסמוך לאחר כיבוש ארץ-ישראל על ידי הצבא הבריטי, ביקש מייג'ור תומס גריגורי טולוק, לקבל זיכיון לניצול אוצרות הטבע בים המלח וסביבתו.

כעבור כעשר שנים ניתן הזיכיון לטולוק ולמשה נובומייסקי, שהצטרף לבקשה. לצורך מימוש הזיכיון הוקמה בשנת 1929 חברת Palestine Potash Limited, שנכסיה והזיכיון שבידה הועברו לאחר הקמת המדינה למפעלי ים המלח.

במקביל, הוקמה בינואר 1932 חברת קליה, על בסיס הסכם חכירה מהממשלה המנדטורית. טולוק קיבל זיכיון על 966 דונם מצפון־ מערב לים המלח, ליד מפעל האשלג הראשון. החברה הוסמכה להקים בתי מלון והבראה, מסעדות, מתקני רחצה, מעגנים ושיט. בשנת 1936 החזיקה החברה במס עדה ובית מלון קטנים בשפת ים המלח ובסוף אותה שנה החלה בהקמת בית מלון גדול יותר, של 35 חדרים ו־ 65 מיטות, אלא שבנייתו לא הושלמה.

רואה החשבון של החברה היה ישעיהו ברוידא מירושלים, מקימו של המשרד שנשא את שמו.

למעלה מ־ 90% מהון החברה הגיעו מכספים של יהודי גרמניה, שהועבר ארצה בהסכם ה"העברה" בין ממשלת גרמניה הנאצית לבין ההסתדרות הציונית. מניות החברה היו רשומות למסחר בלשכת החליפין, הבורסה דאז, אולם כמעט ולא נרשמו בהן עסקאות. גם ביצועיה הכספיים היו חלשים והצביעו מדי שנה על רווח או הפסד של מאות בודדות של לירות. למעשה, החברה לא שרדה מעבר לשנות השלושים.

מרבית תעודות המניות הקיימות בידינו כיום אינן חתומות ולא הונפקו. התעודות הודפסו בעברית, אנגלית וערבית על ידי "המדפיס ליפשיץ" מירושלים, אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים, אשר הדפיס מאוחר יותר גם את עלוני המחתרת של לח"י ושל אצ"ל. מידות: כ 33x28 ס״מ.