שטר כתובה מקורי, בעל נוסח מעניין ושונה מהמקובל, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מרחמסטריווקא הרה"ק רבי ישראל מרדכי טווערסקי - מחשובי האדמו"רים שבדור הקודם. ירושלים, תשמ"ג [1983]. נדיר ומעניין.

הכתובה היא לנישואי החתן ישעיהו אברהם עם הכלה טויבא חוה ליבא. העדים: ר' צבי שלזינגר ור' שלמה וורטהיימר. מסדר הקידושין היה האדמו"ר מרחמסטריווקא שחתם את שמו הקדוש בשולי הכתבה.

נוסח הכתובה שלפנינו שונה מאוד מהנוסח המקובל. הנוסח שלפנינו מזכיר את נוסח הכתובה של עדות המזרח, אך הוא ככל הנראה הנוסח שהיה מקובל בגרמניה (בנוסח הכתובה מופיע "כמנהג אשכנז ותקנות שו"ם"). בין השינויים הבולטים: שהחתן מתחייב שלא לשאת אשה נוספת כתקנת רגמ"ה, והוא גם מתחייב שלא לפתות את אשתו למחול על כתובתה. בשולי הכתובה ישנה התחייבות נוספת של החתן "בתקיעת כף" שלא לצאת לחו"ל ללא הסכמת אשתו. בדרך כלל מסדרי הקידושין מתעקשים שנוסח הכתובה יהיה ללא שינוי מהנוסח המקובל, נהרא נהרא ופשטיה (חסידי, מזרחי וכו') אך האדמו"ר מרחמסטריווקא בענוותנותו הרבה מחד ובגדולתו האדירה בתורה מאידך - לא הקפיד והשאיר את הנוסח השונה כמות שהוא.

הרה"ק רבי ישראל מרדכי טברסקי - [תרפ"ט-תשס"ד], האדמו"ר מרחמסטריווקא. בנו של האדמו"ר רבי יוחנן (יוחנטש'ה) ונכדו של האדמו"ר רבי נחום (נחומטש'ה), בנו של הרה"ק רבי יוחנן הראשון מרחמסטריווקא. לאחר פטירת אביו סירב לקחת את האדמו"רות ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל אך האדמו"ר ממכנובקה זצ"ל - זקן אדמו"רי צ'רנוביל, הכריחו לקחת את האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו: "אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". הוא נודע בענוותנותו ובפשטות הליכותיו, אך למרות זאת בימיו החלה החסידות לפרוח ומנתה מאות חסידים וכמה שהוא ניסה לברוח מהכבוד באותה מידה הכבוד רדף אחריו. בנו האדמו"ר רבי דוד שליט"א נחשב אף הוא כיום לאחד מגדולי האדמו"רים שבדור.

מפרט: [1] שטר כתובה, כ 32*28 ס"מ. כתובה מודפסת, הפרטים מולאו בכתב יד ובשולי הכתובה חתימת יד קדשו של הרבי.

מצב; טוב. כתמי זמן נקבי תיוק. קרעים קלים בשוליים הלבנים.