עשרה מכתבים חשובים בכתב ידו של הראי"ה קוק – מחציתם עוסקים בהצלת בחירי התלמידים בישיבות ליטא והעלאתם ארצה

בשנותיו האחרונות של מרן הראי"ה, ערב השואה, עסק במסירות נפש בהצלת בחורי ישיבות ליטא ופולין על ידי העלאתם ארצה, וזאת באמצעות סרטיפיקטים (רשיונות עליה) שהשיג עבורם מהבריטים. לאחר שעלו ארצה נכנסו רוב ככל אותם התלמידים ללמוד בישיבתו, 'מרכז הרב'. כמה מאותם עולים נודעו כגאונים מופלגים בדור הבא.
לפנינו חמישה מכתבים מרגשים וחשובים, שלא היו ידועים עד היום, ושופכים אור נוסף על "מפעל ההצלה" של הרב קוק. בנוסף לכך מצויים כאן חמישה מכתבים של הראי"ה, בענייני היחיד והציבור. כל המכתבים כתובים על נייר רשמי של הרב.
א. מכתב בכתב ידו ובחתימתו, אל חברי הפועל המזרחי. "אבקש לעזור לידיד נפשי הרב הגאון ר"י טורעץ שליט"א המוסר כתב זה, בדבר ההשתדלות להביא בני ישיבה מחו"ל, לשם יסוד הישיבה שהוא מתכוון לכוננה באחד מהמקומות של ישובנו המתחדש...". כ"ו בניסן תרצ"ד. (כנראה מדובר על רבי יצחק טורעץ, חתנו של רבי ברוך בער ליבוביץ בעל ה'ברכת שמואל' ראש ישיבת קמניץ. יתכן ויש כאן מידע נדיר על הישיבה החקלאית שביקש להקים הרב טורעץ באותה תקופה).
ב. מכתב בחתימתו, אל רש"ז שרגאי, מראשי הפועל המזרחי, "אבקש להשתדל להכניס בכלל הסרטיפיקטים היותר מוקדמים, את הבחור הנעלה מר יהודא מעלבער [תלמידו של המהר"ם שפירא בישיבה בלובלין?], שהוא כעת בטריעסט, שסבל נוראות מעלילה שהעלילו עליו בברלין...". חתימה וחותמת. כ"א בתמוז תרצ"ד.
ג. מכתב בחתימתו, עם חותמתו, אל הפועל המזרחי. "הנני בזה לבקש מכ' עבור הבחור מר ישראל בורגנסקי, תלמיד ישיבת קלעצק, ומטעמים ידועים ומוכנים הוא מוכרח בהחלט לעזוב את מגוריו באלו החודשים, ואם ח"ו לא יעלה בידו להוציא את הדריה עד שנת 1935, לא יוכל עוד בשום אופן לצאת את פולניא". ישראל בורגנסקי, מבכירי תלמידיו של רבי אהרן קוטלר, היה בן דודו של רבי שאול ישראלי (לימים ראש ישיבת מרכז הרב) אשר עלה אף הוא באמצעות סרטיפיקט שקיבל מהראי"ה. כשלמד בישיבה, למד בחברותא עם רבי משולם זושא טווערסקי שעלה אף הוא באותה תקופה, ולימים כיהן כאדמו"ר מטשרנוביל. (קרע בשולי הדף). י"א כסלו תרצ"ה.
ד. מכתב בכתב ידו ובחתימתו, אל רש"ז שרגאי, "אבקש למצוא דרך של השגת סרטיפיקאט בעד בן הישיבה... מר ישראל לוסטיג, שעלה בלא רשיון, והוא צריך להישאר בארץ ישראל...". כ"ד בחשון תרצ"ה.
ה. מכתב בכתב ידו ובחתימתו, אל ר' זלמן סולובייציק מה'ועד הכללי'. "הכרח הוא להשתתף מצד ועד הכללי להצלת נפש בן ישיבה מצויין ממינסק, שהשגנו בעדו רשיון כניסה וחסרים שמונה לא"י להוצאות הפאס וכרטיס האניה שהטלנו זה על מוסדות הקודש למרות המצב הדחוק, מפני שהוא עניין הצלת גוף ונשמה של צעיר ת"ח נעלה... " בראש הדף רשם המזכיר שם הבחור: "חיים יאלאווסקי ממינסק". י' באייר תרצ"ב.

חמישה מכתבים חשובים מאת הראי"ה קוק, בענייני הציבור:
ו. מכתב מאת האלמנה "גיטא אשת ר' אליהו גליק מטשיקאגא" (כתוב בכתב ידו של סופר בית הדין של הראי"ה, ר' שלמה רוהלד), אל מנהלי הועד הכללי בירושלים. בסופו הוספה של שתי שורות בכתב ידו ובחתימתו ובחותמתו של הראי"ה קוק, רבה של יפו והמושבות. י"ד באייר תר"ע. נדיר! דף גדול מקופל, כתוב בעמוד הראשון בלבד.
ז. מכתב בכתב ידו ובחתימתו, אל חבר הועד הכללי רבי נח גדליה בראדער. "כאשר הרב ממלניק נוסע מזה, אבקש לע"ע להמשיך את הדירה שלו, בעד הילד היתום שהוא מוכרח להניחו פה עד שיסוד מצבו,, ויהי' ביחד עם הרבנית הזקנה, חומתו מרת חי' ליבא תחי', אלמנת הגר"י... שהיה הגאבד"ק מלניק הנ"ל... ד' ירחמם. י"ט באב תרפ"ח.
ח. מכתב ארוך בכתב ידו ובחתימתו, אל רש"ז שרגאי: "אתכבד בזה לבקש את כבודו להשתדל בכל כח השפעתו והשפעת חבירינו היקרים "פועל המזרחי" בכלל, לטובת ידידינו הנאמן.. מו"ה צבי מקובסקי שי' היושב כעת בת"א ונושא עליו שתי משרות הרבנות....". תמוז תרצ"ד.
ט. מכתב הרבנות הראשית לישראל, מאת הראי"ה קוק, אל "המזכיר הראשי, משרדי הממשלה", בעניין נסיעת רכבות בשבת. כ"ב בסיוון תרצ"ה. חתימת הראי"ה וחתימת המזכיר רבי שמואל אהרן שזורי. בראש הדף: "העתקה". חותמת הרבנות הראשית.
י. מכתב בכתב יד, מאת רבני הרבנות הראשית: רבי צבי פסח פרנק ורבי ירוחם פישל ברנשטיין. אל ראשי הועד הכללי. התוכן: עזרה לאלמנתו ובנו של הגאון רבי ליפמן דוד שובאקס ראב"ד חסידים בירושלים. בשולי המכתב הוספה של שלושה שורות בכתב ידו ובחתימתו של ראש הרבנות הראשית, הראי"ה קוק. מכתב נדיר וחשוב. קרעים וחוסרים בשולי הדף עם פגיעה בשתי מילים של הרב קוק.
מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים, בלאי.