שני כתבי יד: דרשה מרגשת של רבי חיים אלעזר ואקס זצ"ל בעל ה'נפש חיה' בה מתאר את פעילותו המסורה למען ארץ ישראל ויושביה ...

שני כתבי יד: דרשה מרגשת של רבי חיים אלעזר ואקס זצ"ל בעל ה'נפש חיה' בה מתאר את פעילותו המסורה למען ארץ ישראל ויושביה / מאמר חשוב של רבי יוסף ריבלין ראש ה'ועד הכללי' – שניהם כתובים בכתב ידו של מקורבם ר' יחיאל מיכל פינס, מראשי מיישבי ארץ ישראל

שני מאמרים חשובים, הנוגעים לענייני הציבור, כתובים בכתב ידו של רבי יחיאל מיכל פינס זצ"ל, מראשי מיישבי הארץ ומגדולי הסופרים באותה התקופה. כתב ידו הנו נדיר ביותר, כל שכן מאמרים בכתב ידו אינם מצויים כלל!!
שני המאמרים הם למעשה העתקות שהכין לדפוס, בכתב ידו הנאה, של דברי רבנים חשובים אחרים עמם עמד בקשר, כפי שיפורט להלן.

א. דרשה חשובה של רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל בעל ה'נפש חיה' – תרמ"ו
תמליל דרשה שנשא הרח"א וואקס בבית כנסת 'בית מאיר' שבשכונת בתי מחסה בירושלים העתיקה. בדרשתו מתייחס הרב וואקס בעיקר לבני כולל וורשה שרבים מהם נקבצו והתפללו בביהכנ"ס הזה. נושא הדרשה: הנחיצות להפסיק את המריבות הפנימיות בין האברכים הלומדים לבין מיישבי הארץ, והשכנת השלום בקהילה.
הרב וואקס מתאר את גודל מסירותו הרבה למען יישוב הארץ, ובפרט לבני כולל ורשה היושבים בירושלים. "ידעתם אחי את המחשבות אשר חשבתי עליכם מאז להכין לכם ישוב בארץ על ידי עבודת האדמה", מספר הרב ואקס, בהתכוונו לפרדסי האתרוגים שנטע ברחבי הארץ על מנת שבני הישוב הישן יעבדו בהם לפרנסתם. כמו כן השיג תרומה בסך עשרת אלפי שקל כסף לבנות להם בתים לדירה בירושלים. אך כנגד זאת, מתאר הרב ואקס "אך קול תלונה אשמע... אין לנו חפץ בבתי אחוזה... תנה הכסף על ידינו ונחלקהו בינינו". הרב ואקס מביע את תרעומתו על קוצר דעת זה, שהדאגה לחיי השעה גוברת על דאגה לתכלית ישיבתם בארץ.
"אולם ביתר שאת יכאב ליבי בראותי כי אין שלום בעצמכם ואיש ברעהו יקנא. יש מתלמידי חכמים שבכם האומרים: אך לנו כסף החלוקה, כי תורתנו אומנותנו, וההמונים שבכם אומרים: אנחנו מישבי הארץ באמת, כי לרגלנו תבואנה פרנסה ומחיה בעיר... וכל אחד אומר כולה שלי, וגם בין הפרטים אך קנאה וצרות עין...".
בראש העמוד הכותרת: "דברי חיים". המאמר מסתיים במילים: "לולא חשבו כי קיבלתי הנאה מהם בהעתרם לתחנוניי". מאמר זה פורסם בעיתון 'הצבי', מתוך כתב היד שלפנינו. אצלנו חסרות כמה שורות בסופו של המאמר, שהיו בדף נוסף. בנוסח שפורסם בעיתון מובא הסיום, ובו מסכם הרב ואקס את בקשתו: "בעד כל אלה מה אני שואל מכם? .... אחת שאלתי מכם אותה אבקש, חזקוני נא למען תמצא ידי להוסיף לכם טובה וברכה... כי זה כל ישעי וכל חפצי. ובמה תוסיפו כח בכל איבריי? בשלום!...".
רבי חיים אלעזר ואקס (תקפ"ו-תרמ"ט), "הרב מקאליש", היה מגדולי רבני דורו וממנהיגי יהדות פולין. נודע על שם ספרו "נפש חיה". בגיל 18 התמנה לרב העיירה וראש הישיבה בטרנוגרוד. היה חתנו של גאון הדור רבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ויחד עמו פעל רבות לטובת היישוב בארץ ישראל. בשנת תרכ"ט הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל".
כבר בשנת תרמ"ה אנו מוצאים התכתבות בין הרח"א ואקס ובין רי"מ פינס. באחת מאגרותיו (משנת תרמ"ו) מספר הנפש חיה על ביקורו בארץ: "פגשתי על דרכי את הרה"ח יחיאל מיכל פינס, העוסק בעניין הישוב, ובאתי עמוד בדברים הנוגעים לכלל הישוב...".
22.5 ס"מ.
מצב טוב עם כתמי טביעות אצבעות בדיו (של רי"מ פינס עצמו?).סימני קיפול.

ב. מאמר רבי יוסף ריבלין ראש בוני ירושלים – תרמ"ו
מאמר בעניין פולמוס ציבורי שהתרחש סביב פעילותו של כולל רייסין. המאמר נדפס לראשונה בעיתון 'הצבי' (כ' בתמוז תרמ"ו) כמאמר ראשי, אך ללא שם כותבו. כותרת המאמר בעיתון: "יש שבר בירושלים / גזל הרבים ורבים שגזלו".
בשנת 1966 נדפס שוב בספר 'מגילת יוסף' (עמ' 187, וכן נמצא מקוון באינטרנט), המאגד את המאמרים שפרסם בעתונות רבי יוסף ריבלין, ראש בוני ירושלים. לפי זה מסתבר שלפנינו עריכה של רי"מ פינס מתוך טיוטה שכתב ידידו ר"י ריבלין! (פינס עצמו גם היה מעורב בניסוח, שכן ישנן לפנינו מילים מחוקות וסימני עריכה בדף שלפנינו). ר"י ריבלין ורי"מ פינס פעלו יחד בעסקי הציבור בירושלים (ראו להלן בהרחבה).
דף בודד, כתוב בצדו האחד. בצדו השני כתב "המסדר" (אולי הוא העורך אליעזר בןיהודה?) של העיתון 'הצבי': "לכבוד הרה"ח כו' מו"ה יחיאל מיכל פינס נ"י", ובו בירור לגבי רצונו בקשר להדפסת חלק זה של המאמר (כי "המאמר הראשי מסודר כבר על האותיות החדשים"). פינס עונה בכתב ידו: "רוצה אני שיבוא המאמר כולו בפעם אחת, ואם אי אפשר בעניין אחר, סתור את החוקים ובנה את המאמר...". ואכן כך היה, נדפס המאמר כולו בבת אחת, הן הפרק הראשון (שאינו לפנינו) והן הפרק השני שלפנינו.
הפרק שלפנינו פותח במשפט: "על פי הסיבות אשר מנינו בסעיף ד' השתקע גם כולל רייסין בחובות", ומסיים במילים: "לפני ד', בעיה"ק ירושלים".
22.5 ס"מ.
מצב טוב. סימני קיפול. טביעות אצבעות (כנ"ל). חריצים קלים.

הקשר בין רי"מ פינס ור"י ריבלין
עוד קודם שעלה רי"מ פינס ארצה, שיגר לו ריבלין מכתב ובו זירזו לעלות ארצה (בשנת תרל"ז). בשנים הבאות לאחר עלותו ארצה, פינס פתח את שערי העיתון 'המליץ' בפני ריבלין, וכן גם חיבר בינו ובין 'הצבי' של אליעזר בן יהודה, שהיה מוקע בישוב הישן. ובכלל, שימש פינס כאיש קשר בין ריבלין ויתר מנהיגי הישוב הישן ובין אנשי הרוח מהישוב החדש. ראו על כך במאמרו של י' פריידין: "יחיאל מיכל פינס בין 'הישוב הישן' ל'ישוב החדש'".
כשנפטר ריבלין הספידו פינס, אשר הכביר במילות שבח על חברו הטוב, והדברים נדפסו על דפי עיתון החבצלת. בין היתר התבטא פינס: "כשיבואו סופרי אמת לכתוב תולדות התפתחות הישוב באה"ק, וכתבו את שם האיש הזה באותות זהב".