ספר צרור החיים, רבי אברהם ב"ר אריה ליב לעוונשטאם אב"ד עמדין, אמשטרדם, תק"פ עם כתב ידו של הגאון רבי עזריאל ...

ספר צרור החיים, רבי אברהם ב"ר אריה ליב לעוונשטאם אב"ד עמדין, אמשטרדם, תק"פ עם כתב ידו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר וחתימת רבי דובער מלעסלא ידידו של רעק"א

"כולל תשעה שאלות ותשובות הנקראים בשם:
א. קול השיר – בו יבואר שאסור להתפלל בבית הכנסת בהלוית כל שיר הנקרא ארגל [עוגב]
ב. עונה לחש - בו יבואר החיוב להתפלל תפלה בלחש.
ג. שפתי ישנים – בו יבואר האיסור לשנות נוסחת התפלה או הברכות.
ד. לשון אש – בו יבואר שהמתפלל או המברך בלשון הקודש אף שאינו מבין מה שהוא אומר יוצא ידי חובתו.
ה. בישישים חכמה - בו יבואר שאין ראוי להאשכנזים לשנות מנהגם למנהג ספרד, ולא הספרדים למנהג אשכנז, וילמד זכות על הפיוטים קשי ההבנה.
ו. שפה נכריה - בו יבואר שאסור להתפלל או לברך בלתי בלשון הקודש לבדו.
ז. נגינותי ננגן - בו יבואר חיוב קריאת התורה בנגינות וטעמיו במנהגינו, ושאסורין האשכנזים לשנות מבטא שלהם לספרדית וספרדים לאשכנזית, וחיוב הקריאה לס"ת בשמו ושם אביו.
ח. כסוי חטאה - בו יבואר א) איסור גלוי הראש בביהכנ"ס או בעסק דבר מצוה, ואופני איסור גלוי הראש בדבר הרשות. ב) איסור קיבוץ אנשים ונשים בביה"כ יחד. ג) שאסור להגות שם הוי"ה באותיותיו.
ט. קץ הימין – בו יבואר חיוב אמונת כל איש ישראל בביאת המשיח שיגלה ב"ב, ואופן האמונה הזאת ושאינה מתנגדת בשום פנים לאהבת אדני הארץ, המוטלת בחיוב גמור על כל איש ואיש."

רקע
הספר הזה הוא תשובה לספר נוגה צדק, לעיל פריט מס' 1.
הנקודה המעניינת בספר זה היא סגנונו המיוחד. בספרי המחדשים מופיע סגנון חריף ולעגני. ספר נוגה צדק עצמו כתוב בצורה סאטירית, שנונה וחריפה. כמובן שהדברים מצד תוכנם, שכחת הגאולה ועקירת תורה שבעל פה וכדומה, זכו לתגובות חריפות מהעומדים על חיי האומה ומשמרת תורתה. הספר שלפנינו ממעט בכל זה. עיקרו תשובות הלכתיות מסודרות ומנומקות על "תיקוני" המחדשים. בנחת ובשלווה תוך סקירת המקורות ההלכתיים מן המשנה והגמ' ועד דברי הפוסקים מראה המחבר את טעותם של המחדשים בהבנת המקורות ובהיתרים שיסדו להם מתוך כך.
ספר חשוב מאוד לדיון ההלכתי בנושאים אלו

הפראנומעראנטען
בתחילת הספר רשימת החותמים מראש. לא בכל העותקים היא מצויה. אצלנו היא נמצאת במילואה. ברשימה מופיעים גדולי ישראל כמו רבי אלחנן ריגאל הגאב"ד טר"מ דק"ק אשכנזים באמשטרדם, והאב הגאון אב"ד ליסא מהו' יעקב משה נ"י – הנתיבות, ועוד שמות של רבנים וראשי הקהל באירופה.

חתימות והערות בכתב יד
בעמוד השער מצד שמאל למעלה חתימה מטושטשת מאוד בכתב ידו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר:
ב"ה הק' עזריאל הילדסהיימר
בעמוד השער חתימה נוספת בכתב יד. חתימה זו מופיעה גם בעמוד שלאחריו. החתימה היא של רבי דוד בהאב"ד שווערין.
ידוע לנו שבתקופה ההיא שימשו ברבנות שווערין הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ בנו של התפארת ישראל על המשניות וחתנו של רבי יעקב אלטינגר, ולאחריו רבי משולם זלמו כ"ץ, שהיה אחר כך בבית המדרש לרבנים של ר"ע הילדסהיימר. כפי הנראה מדובר בבנו של אחד מהם אך לא עלה בידינו למצוא פרטים עליהם שיאוששו את זה.
בשער מופיעה גם חתימתו המלאה של רבי דב בער מלעסלא, אב"ד בירנבוים [מעזיהאד]. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא. כיהן גם כרב בפוזנא. היה ידידו של רבי עקיבא איגר שגם נתן הסכמה לספרו ומכנהו 'ידיד נפשי'. רב דב בער חיבר ספר נחלי דבש [ברלין, תקצ"ב] וקונטרס כבוד מלכים [ברלין, תרי"ד].  

הערה בכתב יד
בעמ' ס"ח הערה מעניינת בכתב יד. אין בידנו לקבוע ברורות למי מהגאונים הנ"ל היא שייכת. הדיון שם הוא על האיסור להגות את השם באותיותיו. המחבר דן שלפי רש"י יש בזה איסור מדברי הגמ' ורש"י בגמ' פסחים נ. שאמר הקב"ה שלא כמו שאני נכתב אני נקרא, וכתב על זה הגאון בכתב יד קדשו:
נ"ל ... שאין למדין הלכה מן המדרשות, אבל באמת מנהג ישראל הוא שלא לפרש את השם.