שערי צדק, ירושלים תרכ"ד, מהדורה חשובה - העותק של הצדיק רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל, עם הגהה הלכתית חשובה בכתב יד קודשו

שערי צדק. מאת רבי אברהם דנציג זצ"ל. מהדורה שניה. "בדפוס הגדול והמשובח ההוקם מחדש בעה"ק ירושלם תובב"א", הוא דפוס השותפים ר' יחיאל ברי"ל, ר' מיכל הכהן ורבי יואל משה סלומון זצ"ל. מספרי ירושלים המוקדמים. (ש' הלוי 104).
המהדורה הראשונה נדפסה בוילנה על ידי המחבר עצמו. המהדורה השניה שלפנינו נדפסה "לתועלת פרטי לאחינו היושבים בהררי קודש", כלומר לשימוש הלכה למעשה ליושבי ארץ ישראל.
המהדורה שלפנינו היא למעשה הגשמת חזונו של המחבר בכך שיושבי הארץ ינהגו על פי פסיקותיו.
"המביא לבית הדפוס" הוא רבי יהושע ילין מלומזא, מצדיקי ירושלים. הוא הדפיס את הספר לעילוי נשמת אביו שנפטר בסמוך. בשער הספר באר ר"י ילין את נחיצות הדפסת הספר, והוסיף: "ואם יהיה ה' עם חברת ישוב ארץ ישראל כאשר נקווה כי יוכלו להוציא מחשבתם הטובה לפועלת אדם, והארץ הנשמה תעבד, הנה עובדי אדמת ה' ימצאו חפץ בהספר הזה לדעת המצוות התלויות בארץ".
ברול זאת גם הסכמות שני גאוני ירושלים, רבי משה יהודה ליב זילברברג ורבי מאיר אוירבך זצ"ל, הכותבים: "עתה כשמרבים העם לשכון כבוד בארצינו ולחון את עפרה, רבים משתוקקים לדברי הספר הנ"ל".
בשער הספר חותמותיו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל, בהן נראה איור הכותל המערבי וסביבו הכיתוב: "עקיבה יהוסף בן יחיאל".

ההגהה ההלכתית
כתב המחבר (דף כו): ומי אשר מילא ידו לה' ויכולת בידו לקיים מצוות ביעור על ידי שריפה, נראה לי שיעשה כן, שאיזה ימים קודם שיגיע לזמן הביעור יחלק הכל לעניים, וישאיר לעצמו מעט מכל מין כדי לקיים בו מצוות ביעור בשריפה בזמנו, וכן דעתי לעשות אם יזכני ה' לעלות לאה"ק ולקיים מצוות שביעית וביעורו".
אולם רבי עקיבא יוסף שלזינגר (וגם גדולים אחרים) סברו שאין לשרוף בשעת הביעור, משום שיש בכך בעיה של איסור בל תשחית ('שנת שבתון', עמ' לא-לב. וראה עוד על כך בהרחבה בספר 'ברכת הארץ' עמ' 80-81).
ואכן בעותק שלפנינו בו למד רבי עקיבא יוסף שלזינגר הוסיף הערה בכתב יד קודשו על דברי המחבר, והעיר על הבעיה ההלכתית שיש בשריפת פירות שביעית. ההגהה פותחת: "ובשו"ת כ'[תבתי] חשש איבד אוכלין בזה וע' בירושלמי...". חששו זה של רע"י נידון רבות בספרות התורנית.
בדף א' הגהה (תיקון דפוס) בכתב ידו.

רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ז – תרפ"ב), תלמידם של "הכתב סופר" המהר"ם שיק ו"המחנה חיים". חתן רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה בעל "משכיל אל דל".
גאון וצדיק. איש חזון ואיש מעש. בעל תעופה גדולה בתורה, קנאי עצום ולוחם מלחמות ד' נגד המהרסים, ויחד עם זה עשה רבות ונצורות למען יישוב הארץ, ועסק בהלכות המצוות התלויות בה. הקים אגודות שונות למען יישוב הארץ, בהם חברת "מחזירי עטרה ליושנה".
מצב טוב. כריכה חדשה.