ספרי קודש, שנות הש', קבלה, חסידות, כתבי יד, מכתבי רבנים ואדמו"רים, מסמכים היסטוריים, כרזות
31.1.18
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
מוסד הרב קוק, הרב מימון 1, ירושלים
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
פריט 96:
ארבעה ספרים חשובים ונדירים על מסכת אבות – מהדורות ראשונות
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $50
מחיר פתיחה:
$
50
עמלת בית המכירות:
22%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
א. פרקי אבות עם רש"י ורבינו יונה. ברלין ואלטונה, תר"ח [1848]. מהדורה ראשונה בה נדפס פירושו של רבינו יונה. הספר נערך ויצא לאור על ידי רבי שמחה דאליצקי מביאליסטוק.
רוב הדפוסים שנדפסו מאז, הועתקו מהמהדורה שלפנינו.
סיפורה של המהדורה אפוף מסתורין:
הרב דוליצקי אינו מספר היכן מצא את כתב היד של רבינו יונה. הוא אינו כותב כל רמז היכן מצא את כתב היד, באיזה אוצר או אפילו באיזה מדינה. הוא מסתפק באמירה ״האיר ה׳ עיניו בביבלאטאק (ר״ל בספריה) מחברת קדש מהרב החסיד רבינו יונה זצלל״ה על פרקי אבות והיו לו כמוצא שלל״.
נקודה שניה שמוזרה היא גיאוגרפית. משום מה הספר נדפס בברלין ואלטונה גם יחד (כך נאמר בשער, אך לא ברור כיצד חילקו את ההדפסה בין שני מקומות שונים), ההסכמה היא מרבה של צרפת רבי קאפמן אונריק, ואילו המנויים מראש לרכישת הספר, הרשומים בדפים הראשונים, הם מהעיירות אלגיר, בילידא, אלמדיוא, אראן, מוסתגנים, גיבלטירא. (כולם בספרד או בצפון אפריקה בשטח שהיה אז בשלטון צרפת) ופאריס. כל זאת כשהמחבר עצמו כאמור נמצא בביאליסטוק שפולין.
דבר מתמיה נוסף נמצא במהדורה זו שעל פירוש רש״י שהדפיס שם יחד עם פירוש רבינו יונה לא כתב המהדיר מאומה, ולא גילה אפילו אם מצא אותו בכתב יד או בדפוס.
למעשה מקורו של כתב היד ממנו נדפסה מהדורה זו הוא בספריית אוקספורד, ואינטרסים שונים גרמו לרב דוליצקי להסתיר זאת, ובכלל את עובדת היותו באנגליה שם שוכנת הספריה... כדי להסוות זאת הזכיר את המקומות השונים באירופה ובאפריקה! משום כך גם לא הזכיר הרב דוליצקי שכתב היד המקורי כלל גם את פירש״י, שנדפס כאן לפנינו מתוכו, מחשש שזהו סימן מובהק לזיהוי כתב היד שהוא מספריית אוקספורד.
(המידע לקוח ממאמרו של הרב טוביה כצמן: "השלמה לפירוש רבינו יונה על אבות", נדפס בקובץ ישורון, תשס"ט, עמ' נא ואילך).
לו דף. מצב טוב. בלאי.
ב. תולדות יהושע, פירוש על פרקי אבות, מאת רבי יהושע הלר. ווילנא, תרכ"ו 1866. נג דף [1]. בעמוד האחרון בספר מופיע מאמר מאת המחבר, תחת הכותרת: חתם סופר, ובו קורא להתפלל לשלומו של אדוננו הקיסר החסיד אלכסנדר השני... מחוייבים אנחנו להגיד עוזו, חסדיו וטובותיו בקהל עם... וצריך לאומרה [תפילת 'הנותן תשועה' ברגשת תודה ובכוונת הלב...". דף זה נדיר, וחסר בחלק מהעותקים הידועים כיום.
מצב טוב. בלאי. כריכה חדשה.
ג. מדרש שמואל, ביאור על פרקי אבות מאת רבי שמואל די אוזידה. ווארשה (בשער בולט המקום "באמשטרדם". לא ידוע על מהדורה של מדרש שמואל שנדפסה שם, אלא הכוונה לדפוס זאלקווא תקכ"ד), [תרכ"ז 1867]. רישום בעלות. מב דף.
מצב טוב. סימן עש זעיר.
ד. כסא רחמים, ביאור על מסכת סופרים ומסכת אבות [וכן אבות דר' נתן, עם שער בפני עצמו], מאת החיד"א. אונגוואר, [תר"ל] 1870. מהדורה לא מוכרת ביבליוגרפית, עם הסכמות מיוחדות. (ידועה רק מהדורה דומה שנתיים קודם לכן). בשער הספר פרט השנה הוא: "רבינו חיים יוסף דוד אזולאי זלה"ה" לפ"ג [תרל"ג?].
הובא לבית הדפוס על ידי רבי נפתלי שיינפלד ממונקאטש.
קכא דף.
מצב טוב.
רוב הדפוסים שנדפסו מאז, הועתקו מהמהדורה שלפנינו.
סיפורה של המהדורה אפוף מסתורין:
הרב דוליצקי אינו מספר היכן מצא את כתב היד של רבינו יונה. הוא אינו כותב כל רמז היכן מצא את כתב היד, באיזה אוצר או אפילו באיזה מדינה. הוא מסתפק באמירה ״האיר ה׳ עיניו בביבלאטאק (ר״ל בספריה) מחברת קדש מהרב החסיד רבינו יונה זצלל״ה על פרקי אבות והיו לו כמוצא שלל״.
נקודה שניה שמוזרה היא גיאוגרפית. משום מה הספר נדפס בברלין ואלטונה גם יחד (כך נאמר בשער, אך לא ברור כיצד חילקו את ההדפסה בין שני מקומות שונים), ההסכמה היא מרבה של צרפת רבי קאפמן אונריק, ואילו המנויים מראש לרכישת הספר, הרשומים בדפים הראשונים, הם מהעיירות אלגיר, בילידא, אלמדיוא, אראן, מוסתגנים, גיבלטירא. (כולם בספרד או בצפון אפריקה בשטח שהיה אז בשלטון צרפת) ופאריס. כל זאת כשהמחבר עצמו כאמור נמצא בביאליסטוק שפולין.
דבר מתמיה נוסף נמצא במהדורה זו שעל פירוש רש״י שהדפיס שם יחד עם פירוש רבינו יונה לא כתב המהדיר מאומה, ולא גילה אפילו אם מצא אותו בכתב יד או בדפוס.
למעשה מקורו של כתב היד ממנו נדפסה מהדורה זו הוא בספריית אוקספורד, ואינטרסים שונים גרמו לרב דוליצקי להסתיר זאת, ובכלל את עובדת היותו באנגליה שם שוכנת הספריה... כדי להסוות זאת הזכיר את המקומות השונים באירופה ובאפריקה! משום כך גם לא הזכיר הרב דוליצקי שכתב היד המקורי כלל גם את פירש״י, שנדפס כאן לפנינו מתוכו, מחשש שזהו סימן מובהק לזיהוי כתב היד שהוא מספריית אוקספורד.
(המידע לקוח ממאמרו של הרב טוביה כצמן: "השלמה לפירוש רבינו יונה על אבות", נדפס בקובץ ישורון, תשס"ט, עמ' נא ואילך).
לו דף. מצב טוב. בלאי.
ב. תולדות יהושע, פירוש על פרקי אבות, מאת רבי יהושע הלר. ווילנא, תרכ"ו 1866. נג דף [1]. בעמוד האחרון בספר מופיע מאמר מאת המחבר, תחת הכותרת: חתם סופר, ובו קורא להתפלל לשלומו של אדוננו הקיסר החסיד אלכסנדר השני... מחוייבים אנחנו להגיד עוזו, חסדיו וטובותיו בקהל עם... וצריך לאומרה [תפילת 'הנותן תשועה' ברגשת תודה ובכוונת הלב...". דף זה נדיר, וחסר בחלק מהעותקים הידועים כיום.
מצב טוב. בלאי. כריכה חדשה.
ג. מדרש שמואל, ביאור על פרקי אבות מאת רבי שמואל די אוזידה. ווארשה (בשער בולט המקום "באמשטרדם". לא ידוע על מהדורה של מדרש שמואל שנדפסה שם, אלא הכוונה לדפוס זאלקווא תקכ"ד), [תרכ"ז 1867]. רישום בעלות. מב דף.
מצב טוב. סימן עש זעיר.
ד. כסא רחמים, ביאור על מסכת סופרים ומסכת אבות [וכן אבות דר' נתן, עם שער בפני עצמו], מאת החיד"א. אונגוואר, [תר"ל] 1870. מהדורה לא מוכרת ביבליוגרפית, עם הסכמות מיוחדות. (ידועה רק מהדורה דומה שנתיים קודם לכן). בשער הספר פרט השנה הוא: "רבינו חיים יוסף דוד אזולאי זלה"ה" לפ"ג [תרל"ג?].
הובא לבית הדפוס על ידי רבי נפתלי שיינפלד ממונקאטש.
קכא דף.
מצב טוב.