מכתב ארוך מאת האדמו"ר רבי יוחנן מערלוי זצ"ל אל המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל - בעניין צומות סיגופים 'לחוס על ...

מכתב ארוך מאת האדמו"ר רבי יוחנן מערלוי זצ"ל אל המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל - בעניין צומות סיגופים 'לחוס על בריאת גופו'.

מכתב ארוך מאת רבי יוחנן סופר האדמו"ר מערלוי. אל המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל.

ירושלים, תשנ"ז. תוכן חשוב!

במכתב מבקש האדמו"ר מהרב ליבוביץ' "לחוס על בריאת גופו הטהור ולאכול מה שצריך לחיזוק גופו לעבודת הבורא ית"ש ובודאי אפשר לעבוד השי"ת בזה וזה השולחן אשר לפני ה' וד"ל".

בהמשך הדברים כותב האדמו"ר חידוש תורה בשם החתם סופר.

את המכתב מסיים האדמו"ר בברכות אל הרב ליבוביץ'. וחותם את שמו, ומוסיף את שם אמו לתפילה! "הק' יוחנן בן טשענע".

האדמו"ר הרב יוחנן סופר מערלוי - (תרפ"ג; 1923 - תשע"ו, 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את קהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים. כמסורת משפחת סופר מכונה על שם ספרו אמרי סופר.

הרב יהודה זאב ליבוביץ - (תרפ"ב-תש"ע) תלמיד "בעל הסולם" ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ ולאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד, ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, עמד בקשרים הדוקים עם האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג [הביא מדבריו בספריו] ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו. היה גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר, ומכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", ועוד.

[1] דף כתוב על בלאנק רשמי, משני צדדיו.

21X16.5 ס"מ.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול.