|
ЛОТ 6:
קול ברמה נשמע – כרוז קדום בעד רכישת אדמות קבר רחל – עם מכתבים נלהבים מרבני ירושלים – תרס"ח [1908]
далее...
|
|
|
Продан за: $50
Стартовая цена:
$
50
Эстимейт:
$200 - $300
Комиссия аукционного дома:
20%
НДС: Только на комиссию
|
קול ברמה נשמע! קריאתם של רבני ירושלים, האשכנזים והספרדים, לטובת רכישת "קרקע של כמה אלפים אמה סמוך לקבר רחל".
כרוז גדול ומרשים, מודפס משני צידיו.
"בחמלת ד' עלינו מצאנו תקוה להציל את כבוד אבותינו הקדושים אשר בארץ המה בכלל וכבוד קדושת רחל אמנו בפרט, ובכסף מלא תשוב הקרקע לנו מאת הממשלה יר"ה".
הרבנים כותבים כי בשטח שיקנה יבנו בתי כנסת ואף יוקם מקוה טהרה.
חתומים בין היתר רבי אליהו פאיניזיל, ממלא מקום חכם באשי והראשון לציון, רבי שאול חיים מדוברובנא, ועוד.
בתחתית העמוד הראשון מכתב נוסף מרבי אליהו פאניזיל, ובו מספר על חשיבות המקום, ועל רכישת הקרקע בשנת תרל"ה מכסף של רבי צבי הירש קלישר. הוא מדבר על מצבת רחל אמנו הנקראת "טבע יהודי". ביטוי זה, בשפה העות'מאנית, ביטא את שייכות הקרקע לעם היהודי.
בצדו השני של הדף נדפסו מכתבים נוספים מרבני ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי שלמה זלמן בהר"ן, ורבי יעקב יצחק מדרבנד. רש"ז בהר"ן כותב בהתרגשות על רכישת הקרקע: "זה סימן שקרוב למשיח צדקנו לבוא ויהיה תחיית המתים ובניין ירושלים ובית מקדשנו". הרב זוננפלד כותב: "יתקיים בנו מהרה לראות אם הבנים שמחה [=רחל אמנו] ושבו בנים לגבולם"! כלומר הם ראו בגאולת אדמת קבר רחל צעד חשוב בהתגשמות חזון קיבוץ הגלויות.
לאחר מכן נדפסה תעודת האדון מנהל הבנק אנגלו פלשתינה, זלמן דוד לבונטין.
כפי שמתברר היתה מחשבה לקרוא למקום 'בית רחל'. מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל, והמגרש נותר שומם עד היום.
גודל: 46 ס"מ.
מצב טוב. חורים קלים בעקבות הקיפול. קרעים אופיינים לכרזות נדירות מעין זו שלפנינו, אשר נדפסה בתקופת השלטון העות'מאני.
קול ברמה נשמע! קריאתם של רבני ירושלים, האשכנזים והספרדים, לטובת רכישת "קרקע של כמה אלפים אמה סמוך לקבר רחל".
כרוז גדול ומרשים, מודפס משני צידיו.
"בחמלת ד' עלינו מצאנו תקוה להציל את כבוד אבותינו הקדושים אשר בארץ המה בכלל וכבוד קדושת רחל אמנו בפרט, ובכסף מלא תשוב הקרקע לנו מאת הממשלה יר"ה".
הרבנים כותבים כי בשטח שיקנה יבנו בתי כנסת ואף יוקם מקוה טהרה.
חתומים בין היתר רבי אליהו פאיניזיל, ממלא מקום חכם באשי והראשון לציון, רבי שאול חיים מדוברובנא, ועוד.
בתחתית העמוד הראשון מכתב נוסף מרבי אליהו פאניזיל, ובו מספר על חשיבות המקום, ועל רכישת הקרקע בשנת תרל"ה מכסף של רבי צבי הירש קלישר. הוא מדבר על מצבת רחל אמנו הנקראת "טבע יהודי". ביטוי זה, בשפה העות'מאנית, ביטא את שייכות הקרקע לעם היהודי.
בצדו השני של הדף נדפסו מכתבים נוספים מרבני ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי שלמה זלמן בהר"ן, ורבי יעקב יצחק מדרבנד. רש"ז בהר"ן כותב בהתרגשות על רכישת הקרקע: "זה סימן שקרוב למשיח צדקנו לבוא ויהיה תחיית המתים ובניין ירושלים ובית מקדשנו". הרב זוננפלד כותב: "יתקיים בנו מהרה לראות אם הבנים שמחה [=רחל אמנו] ושבו בנים לגבולם"! כלומר הם ראו בגאולת אדמת קבר רחל צעד חשוב בהתגשמות חזון קיבוץ הגלויות.
לאחר מכן נדפסה תעודת האדון מנהל הבנק אנגלו פלשתינה, זלמן דוד לבונטין.
כפי שמתברר היתה מחשבה לקרוא למקום 'בית רחל'. מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל, והמגרש נותר שומם עד היום.
גודל: 46 ס"מ.
מצב טוב. חורים קלים בעקבות הקיפול. קרעים אופיינים לכרזות נדירות מעין זו שלפנינו, אשר נדפסה בתקופת השלטון העות'מאני.
