|
ЛОТ 263:
קיצור ראשית חכמה - העותק של הגאון רבי משה פינקל.
далее...
|
|
|
Продан за: $30
Стартовая цена:
$
10
Комиссия аукционного дома: 23%
Далее
НДС: 17%
Только на комиссию
Пользователи из других стран могут быть освобождены от налоговых платежей согласно соответствующим налоговым нормам.
|
קיצור ראשית חכמה - העותק של הגאון רבי משה פינקל.
קיצור ראשית חכמה. ווילנא, 1817.
חתימת יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל, בדף השער כיתוב בכת"י.
[1], (קכ, צ"ל;) קיט ד' . 19 ס"מ.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד - תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה".
מצב; טוב -בינוני, נקבי עש, כתמי שימוש, גב כריכה חסר, הדבקת הכריכה.
קיצור ראשית חכמה. ווילנא, 1817.
חתימת יד קודשו של הגאון רבי משה פינקל, בדף השער כיתוב בכת"י.
[1], (קכ, צ"ל;) קיט ד' . 19 ס"מ.
הגאון רבי משה פינקל - מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד - תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, וכונה "עילוי שבעילויים". רבי חיים הלוי מבריסק הפליג במעלת למדנותו והבנתו העמוקה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שהתפעל מלמדנותו, צפה לו עתיד מזהיר בעולם התורה, ואמר כי הוא עתיד להיות ה"קצות החושן" של הדור הבא. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרמ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג]. מסורת היא במשפחתו כי לצד גאונותו המופלגת בנגלה היו לו מהלכים בתורת הנסתר ועמד בקשר עם הגאון המקובל בעל ה"לשם". בנו היה הגאון המופלא רבי דוד פינקל (מתלמידי ומקורבי הגרי"ז מבריסק והגרא"ז מלצר), ובתו היתה הרבנית מרים ברוידא, אשת הגאון רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון וחבר "מועצת גדולי התורה".
מצב; טוב -בינוני, נקבי עש, כתמי שימוש, גב כריכה חסר, הדבקת הכריכה.
