חסידות ועוד דפוס ראשון הנהגות והדרכות מהרבה צדיקים

חסידות ועוד דפוס ראשון הנהגות והדרכות מהרבה צדיקים

ספר דרך צדיקים הנהגות והדרות

בעיקר מצדיקי החסידות

וקונטרס מהאדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור בעל החידושי הרי"ם ובו שיר שרשם על אחד מספרי המתחכמים

וכן כמה שירים מהאדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר (לא משושלת אלכסנדר)

נאסף ונערך ע"י רבי אברהם יעלין

פיעטרקוב תרע"ב 1912 בדפוס העניך פאלמאן דפוס ראשון 

מצב מצוין ללא כריכה

  הרה"ק רבי יצחק מאיר נולד לאביו רבי ישראל אב"ד מגנישוב וגור, ולאמו מרת חיה שרה שהתגדלה על ברכי המגיד מקוזניץ, הוא נולד מברכת המגיד מקוזניץ, ושמו שניתן לו 'יצחק מאיר' היה עקב דברי המגיד שברכו כי יאיר את העולם, והשם יצחק נוסף לפי בקשת הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. חותנו היה רבי משה חלפן. כל ימי המגיד נסע אליו, לאחר פטירתו המשיך לבוא לבנו הרה"ק ר' משה, לימים פרש ממנו והחל לנסוע אל הרבי ר' בונים מפשיסחא, לאחר פטירת הרר"ב קיבל על עצמו את הנהגת הרה"ק ר' מנחם מנדל מקוצק, ובמשך ל"ב שנים כפף את עצמו תחתיו. באותם השנים התגורר בעיר ווארשא ועמד בראשות ישיבה למצוינים. לאחר פטירת הרבי מקוצק קיבל על עצמו את הנהגת העדה תחילה בעיר ווארשא, אך האווירה המיתרנית ששרה בחוצות וווארשא לא תאמה את אווירת החסידות ועל כן עבר להתגורר בעיר גור ומני אז נקרא ונזכר שמו כרוך יחדיו בשם העיר גור. שבע שנים נמשכה הנהגתו המופלאת החסידים קראו לאותם ימים 'שבע שני השובע'. באחרית ימיו נחלה עקב פצע שהזדהם וביום כ"ג אדר השיב את נשמתו ליוצרה.

רבי חנוך העניך מאלכסנדר נולד לאביו רבי פנחס בשנת תקנ"ח, בבואו לפרקו נלקח לחתן אצל הגביר ר' יעקב יאקיל מפשיסחא אשר ניהל חלק מיערותיה של הגבירה הנודעת מרת תמר'על. לאחר נישואיו התגורר בפשיסחא ושם התבשם מריחו של היהודי הקדוש שהתגורר בקרבה, בזיוו"ש נשא את בתו של הרה"ק רבי יהושע מפוריסוב בנו של היהודי. לאחר הסתלקות היהודי הסתופף יחד עם רעיו האריות בצל הרבי רבי בונים מפשיסחא, לאחר הסתלקות הרר"ב החל לנסוע אל הרבי מקוצק, לאחר הסתלקות הרבי מקוצק קיבל הרר"ה את מרותו של רעו החידושי הרי"ם, על אף גילו המופלג יחסית וכך עמד יחדיו עם המוני החסידים שבא לחלות את פניו. לאחר הסתלקות החידושי הרי"ם חפצו העדה להכתיר את נכדו ה'שפת אמת' לשבת על כס ההנהגה אך הוא התנגד לכך בכל תוקף, מרבית החסידים סברו ונסעו לאלכסנדר שם נכנעו תחת מרותו של הרר"ה ואז פתח הרר"ה את שערי ליבו כאולם ומאז לא סגרם. שלשה וחצי שנים נמשכו שנות הטובה עד ליום י"ח בחודש אדר לשנת תר"ל השיב את נפשו ליוצרה.

  רבי אברהם יעלין בן רבי אריה זאב מקהילת וונגרעב, העשיר את העולם היהודי בתוכן יהודי עשיר מהעולם בו חי והסתובב הוא זכר לרשום פרטים וסיפורים רבים אשר פותחים צוהר להבנת אותם הימים 

ולדמותם של הצדיקים אשר חי באותם שנים, כך הוא בספרו דרך צדיקים, מלבד זאת הותיר אחריו ברכה את ספרו ארך אפים בו ליקט מאמרים המדברים בגנות מידת הכעס, כן חיבר את הספרים גאולת ישראל, דרך צדיקים, חסד לאברהם, אזור הצבי ונעם שיח.