ספר החסידים [רוסיה פולין] תר"י - 1850| ספר עבודת הקודש ומורה אצבע וציפורן שמיר [רוסיה פולין] תר"ה - 1845. חתימות .

ספר החסידים [רוסיה פולין] תר"י - 1850| ספר עבודת הקודש ומורה אצבע וציפורן שמיר [רוסיה פולין] תר"ה - 1845. חתימות .
ספר החסידים [רוסיה פולין] תר"י - 1850| ספר עבודת הקודש ומורה אצבע וציפורן שמיר [רוסיה פולין] תר"ה - 1845. חתימות רבי אברהם יעקב גולדמן

ספר החסידים לרבי יהודה החסיד [רוסיה פולין] תר"י - 1850. ספר עבודת הקודש לרבי חיים יוסף דוד אזולאי. חלק ראשון נקרא מורה באצבע וחלק שני נקרא ציפורן שמיר. [רוסיה פולין] תר"ה - 1845. חתימות "אברהם יעקב גולדמן" בעיברית ולועזית ורישומי בעלות רבים. רבי אברהם יעקב גולדמן נולד בירושלים תרט"ז | 1856 לאביו אשר, מיקירי ירושלים, ולאמו חיה רחל בת הרב ר' שלמה ליב פארזיוור מפינסק, נתחנך על ידי אביו החורג (אביו נרצח בידי שודדים בסביבת סאלוניקי בהיותו שם בתור שד"ר של העדה האשכנזית שבירושלים, ואמו נישאה לר' צבי גראייבסקי מסלונים, אביו של הסופר ר' פנחס גראייבסקי) ולאחר-מכן בישיבת "עץ חיים". בשל נטייתו בגיל מוקדם להשכלה נרדף על ידי העדה החרדית בירושלים. בראשית תר"ן ביקר במערב אירופה לצרכי ריפוי ופרסם ב"הצפירה" רשמי-מסע מדרכו. ועם שובו נתקרב לחוגי המשכילים בירושלים ולראשי הסופרים העברים בחוץ-לארץ ובמיוחד לנחום סוקולוב. עבר ליפו והיה מזכיר העדה האשכנזית וממייסדי הישוב החדש בה ומעורב בה בכל הפעילות הציבורית. בתרע"ו (1916) פרש מעבודתו הציבורית והיה רב ודרשן ומרצה שיעורי תורה בבית-הכנסת שבנוה-צדק, ובתר"פ יסד ליד בית-כנסת זה קופת גמילות חסדים בשם "מנצפ''ך" (ראשי תיבות: מדרש נוה צדק פרושים כנסיה) וניהלו כל ימיו. היה אחד הבולטים בעתונאים העברים בשליש האחרון של המאה ה-19. ראשית כתיבתו בעתונו של יואל משה סלומון "יהודה וירושלם". בסמוך לכך התחיל להשתתף ב"הצפירה" ובהדרגה נעשה הכתב הראשי ב"הצפירה" לכל ענייני הישוב. במשך שנים רבות נתפרסמו כתבותיו המפורטות (בחתימות: "גר ותושב", עקביא בן הראש") ב"הצפירה" וכן ב"האסיף" ובעידודו של סוקולוב פירסם סקירות היסטוריות מפורטות על תולדות הישוב החדש. ליד "הצפירה" השתתף גם ב"המגיד", "המליץ", "חבצלת", הקבצים הספרותיים שהוציא ז. יעבץ ועוד. היה גם עורך "חבצלת", שעה שהעודך עשה בדרכים ולפרקים מילא אותו עתון במאמרים משלו בכל גליון וגליון (בתרמ"ה למשל). בראשית המאה ה-20 עבר עליו משבר רוחני, התרחק בהדרגה מהכתיבה בעתונות החילונית והעתיק את עצמו למחנה של שלומי האמונה ואף נעשה חבר "אגודת ישראל". מאז ביקש להשכיח פעלו "האפיקורסי" בעתונות במשך דור שלם. בשנותיו האחרונות העסיקוהו פלפולי תורה ולכך מוקדשים שני ספריו. יעקב גולדמן נפטר בתל-אביב בשנת תרצ"א - 1931 ונקבר בפתח-תקוה. חיבר את הספרים - בני אשר (יפו - תרפ"ד 1923) ופרט ועוללות (ירושלים תר"ץ-תרצ"א). הספרים כרוכים יחד. מצב כללי טוב מאוד.