וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

היסטורי! ...

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

היסטורי! אישור כניסה לכנסיה הגדולה הרביעית והראשונה שהתקיימה בארה"ק - להאדמו"ר הרה"ק רבי יוסף מאיר כהנא זיע"א - תשי"ד [1954].

לפנינו פריט היסטורי זכר לימי קדם בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל לדון בעניני השעה. אישור כניסה לכנסיה הגדולה להרה"ק רבי יוסף מאיר כהנא זיע"א.

הכנסייה הגדולה התקיימה בצל המאבק לביטול חוק גיוס בנות שהסתיים בהצלחה זמן קצר לפני כן. ודרכי ההתמודדות עם בעיות הדת שנתגלעו בשנותיה הראשונות של המדינה.

במעמד האזכרה לפני הפתיחה נלמדו משניות לעילוי נשמת הרוגי השואה ורבי מרדכי שלום יוסף פרידמן אמר קדיש הגדול לזכרם. במעמד הפתיחה נאמו מורנו רבי יעקב רוזנהיים, הרב יצחק מאיר לוין , רבי יוסף שלמה כהנמן, ברכות ודברי גדולי התורה וראשי התנועה.

בין המשתתפים בכנסיה: הרב אהרן קוטלר, הרב דב בריש ווידנפלד מטשעבין, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, האדמו"ר הרב ישראל אלתר מגור, הרב צבי פסח פרנק, האדמו"ר הרב חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', הרב יחזקאל אברמסקי, הרב מאיר קרליץ, הרב אליעזר סילבר מסינסינטי, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז, הרב שלמה גורן.

האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים (תר"ע – תשל"ח) נולד לאביו אדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מספינקא, ונקרא על שם סבו הגדול בעל האמרי יוסף. כיהן כרב בעיירה ברז'נק וסרדנה שבאוקראינה וכן יסד ישיבה באוז'הורדור. במהלך השואה האיומה, הצליח רבינו להמלט מציפורני הטורף הנאצי ועלה לארץ ישראל בשנת התש"א. רבינו פתח את בית מדרשו בנחלת שבעה בירושלים. רבינו היה ידוע כאחד מגדולי ההוראה אשר בירושלים ועד היום מועברים פסקים ושמועות בשם רבינו במסורת המוצי"ם ומורי ההוראה.

28*10 ס"מ.

מצב; טוב, סימני קיפול חזקים, כתמים.