חובת הלבבות, פפד"א תקל"ד [1774]. מהדורה יחידה. הסכמות גדולי החסידות. עותק מיוחס

חובת הלבבות, פפד"א תקל"ד [1774]. מהדורה יחידה. הסכמות גדולי החסידות. עותק מיוחס
חובת הלבבות עם ביאור חדש בשם תולדות אהרן, ומחולקת לשני חלקים. פרנקפורט דאדר, תקל"ד [1774]. מהדורה יחידה שלא נשלמה בדפוס. עותק מיוחס. הסכמות גדולי החסידות, והסכמה בעל חשיבות היסטורית מרבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ד, מ דף, 22 ס"מ. הפירוש תולדות אהרן התחבר על ידי שני אחים ונחלק לשני חלקים 'דרך הקודש' ו'פחד יצחק'. עם הסכמות חשובות. הספר לא הושלם בדפוס והוא כולל פירוש רק על שער היחוד. הוא מסתיים בדף מ באמצע משפט, גם ההקדמה בדף ד מסיימת באמצע.
בספר שלפנינו שתי הסכמות חסידיות חשובות, מתחילת תקופת החסידות.
הסכמה מרבי שמואל שמעלקא הוורוביץ הנודע כרבי שמעלקא מניקלשבורג, הוא כתב את הסכמה בשנת תקל"ב כשהיה עובר אורח בזעליחוב.והסכמה נוספת מרבי לוי יצחק הנודע כרבי לוי יצחק מברדיטשוב על שם מקום רבנותו האחרון. הסכמה זו ניתנה ביום כד מנחם אב תקל"ב [1722] בזעליחוב.
כידוע רבי שמעלקא מניקלשבורג השפיע על רבי לוי יצחק הצעיר לבוא למגיד ממזריטש, בה שהה שנים אחדות בצל המגיד ולמד חסידות. וכאן לפנינו הסכמות משני גדולי חסידות אלו. ההסכמה מרבי לוי יצחק מברדיטשוב שניתנה כאמור בשנת תקל"ב, בהיות בן 32 שנה, ושנכתבה בזעליחוב, היא בעל משמעות היסטורית. חילוקי דעות ואי ודאות יש סביב תקופת רבנות של רבי לוי יצחק בזעליחוב. ידוע שרבי לוי יצחק היה בתחילה רבה של תחילה רוטשוול, אולם בהשפעת מתנגדי החסידות נאלץ לעזוב את המקום, אחר כך היה רב בזעליחוב ואחר כך בפינסק, ולבסוף משנת תקמ"ה כיהן כרבה של ברדיטשוב, על שמה נודע. אולם יש אי ודאות מתי עזב את זעליחוב בלחץ המתנגדים. ההסכמה שלפנינו מוכיחה שבשנת תקל"ב עדיין היה בזעליחוב, מה שסותר את הדעה שכבר בשנת תקל"א עבר לפינסק.
עותק מיוחס. בשער נכתב שהספר היה שייך לאאמו"ר הגאון הגדול המפורסם מופת הדור .. מו"ה יצחק משה פערלס אב"ד דקהלת א"ש [-אייזנשטאט], והחותם הוא [כנראה] בנו רבי יעקב.
רבי יצחק משה פערלס [תקמ"ד-תרי"ד] מתלמידי החתם סופר, היה רב בהאליטש ובאייזנשטאט ואחר כך בבאניהאד, היה תקיף בדעותיו נגד המחדשים. החתם סופר פנה אליו במכתב שלא יעזוב את רבנות איזנשטט. בנו רבי יעקב פרלס היה דיין בקראלי.
כריכת קרטון מקורית בלויה. כתמי זמן. פינות הדפים מקופלות. מצב טוב.