Shtar Tna'im for his second marriage in his handwriting and signature of Rabbi Elyakum Getshlik Elzens Av ...

Shtar Tna'im for his second marriage in his handwriting and signature of Rabbi Elyakum Getshlik Elzens Av Beit Din of Mannheim, the teacher of the Aruch Le'ner. Written in Mannheim on the 10th of second Adar year 5565 [1805].

Before us is the Shtar Tna'im written in his holy handwriting and signed with a red wax seal and in his handwriting. The bill opens with Rabbi Elyakum's "I admit and my signature will testify to me as a hundred faithful witnesses" and goes on to detail the matters of the terms. This Shtar Tna'im's before us is the sole source of information about his second marriage.

Rabbi Elyakum ordained for teaching the author of the 'Aruch Le'ner' Rabbi Yaakov Ettlinger. In the ordination certificate (printed in the book 'Shnot Dor Ve'dor', vol. 1 page 38), Rabbi Elyakum wrote praises of his student,   and told about his studies with him:

"one of the special youngsters amongst the herds and the best of the best ... Yakov son of the learned Rabbi Ahron Ettlinger from the holy community of Karlsruhe who delayed himself here in our community these days and was common and accustomed to me every day. I rejoiced with him un the wirds of Tora and Halacha in great depth, and i have found that wich my soul loved for he Asks as a matter of fact and answers correctly ... ".

His son in law was Rabbi Yakov Kapel Bamberger [1784 - 1864] head of Yeshiva and Rabbi of Worms.

Good condition. Folding marks. Double quality paper.

שטר תנאים לנישואיו השניים בכתב ידו וחתימתו של רבי אליקום געטשליק אלזענץ זצ"ל אב"ד מנהיים, רבו של בעל ה'ערוך לנר'. נעשה יום ב' י' אדר שני תקס"ה בעיר מנהיים.

 לפנינו שטר התנאים כתוב בכתב יד קדשו וחתום בחותם שאווה אדומה ובכתב ידו. את השטר

פותח רבי אליקום "מודה אני וחתימת ידי תעיד עלי כמאה עדי נאמנים" וממשיך ומפרט את ענייני התנאים. שטר תנאים זה שלפנינו מהווה מקור יחיד למידע על נישואיו השניים.

הגאון רבי אליקום גטשליק כיהן כרב ואב"ד מנהיים וגלילותיה. מתוך מעט החומר שהשתמר עליו, עולה דמות מופלאה של גאון בתורה ושקדן מופלא.

רבינו הסמיך להוראה את אביר הרועים הגאון בעל ה'ערוך לנר' רבי יעקב עטלינגר זצ"לה. בתעודת הסמיכה (שנדפסה בספר 'שנות דור ודור' ח"א עמ' לח), סיפר רבי אליקום גטשליק בשבחו של תלמידו ה'ערוך לנר', וסיפר על לימודו אצלו:

"הבחור המיוחד שבעדרים והמובחר שבמובחרים... כ"ה יוקב בן התורני... כמוהר"א אהרן עטלינגן מק"ק קרלסרוהע, אשר עיכב את עצמו פה קהילתנו בימים האלו והיה שגור ורגיל אצלי מידי יום יום השתעשעתי עמו בשמעתתא והלכתא בפלפולא חריפתא ומצאתי את שאהבה נפשי להיותו שואל כעניין ומשיב כהלכה...".

מידע חשוב על פעלו הברוך של רבי אליקום גטשליק, מצוי בתוך ה"מעמורבוך" (ספר הזכרון לחברי הקהילה) של קהילת-קודש מנהיים:

"יזכור אל'[והים] נשמת הרב הגאון מופת דורנו מורנו ורבנו כמוהר"ר אליקום געטשליק יעקב בן היקר כ"ה אברהם כ"ץ אלזענץ זצ"ל רב פעלים פרי קודש הילולים, אשר מעת היותו לא מש מאוהל של תורה. למד להורות לבני ישראל כדת וכשורה, ירד לעומקו של הלכה בטעם וסברה. קו לקו שם לצרף קטן וגדול בכור השכל ובדעת ברורה, ולא נטה מדרך סלולה וישרה. ממעי אמו נבדל לנזר ותפארה. זו תורה וזו שכרה. ואף כי כמה הרפתקאות עברו עליו, דעת ה' וחמדת תורה בלבו קשורה, בחמדה גדולה ויתירה, וראשון לציון נאמר כי בתוך כי בתוך דיינים המצויינים גם לו הוכן.".

"ואחר זה נתקבל לר"מ בבית המדרש הגדול של החסיד המנוח ר' לעמלה ר"ג זצ"ל [=הגביר ר' לעמלי משה רייגאנום]. להיות להם לנזר ועטרה. ואחר זה נשא דגלו על עדתנו והגליל ניעדעררהיין להיות לנו לרב ומורה. ומעת היותו עד גוויעתו לא שינה את תפקידו. תמה היתה מלאכתו [...] וגם ידו לא רפה, להניף תנופה, ולהעריך מערכת דברים עם גאוני זמננו מהם נוחי ארץ בשאלות

ותשובות עמוקות".

"ובעתים מזומנים היה דורש טוב לעמו, דברים יסולו מפנינים, ולזמנים שונים בתחילת הקיץ וחורף בלימוד הלות"ו היה מציע דברים עמוקים ושנונים... נפטר בשנת תקפ"ד לפ"ק ונקרא בפי כל הרב מוהר"ר געטשליק כ"ץ אלזענץ ר"מ דבה"מ הגדול רב ואב"ד דק"ק מאנהיים והגליל ניעדעררהיין".

חתנו היה הגאון רבי יעקב קאפיל במברגר [תקמ"ד - תרכ"ד] ראש ישיבה ורבה של וורמייזא.

סיפור הלכתי מעניין על רבי אליקום גטשליק מצוי במכתב ששלח חתנו רבי יעקב במברגר לתלמידו רבי צבי בנימין בעל ה'נחל אשכול'. וכך סיפר הרב במברגר:

"כשבאתי לכאן [ורמייזא] לישב על כסא ההוראה, היה כאן מקוה שממש היה סכנת נפשות לנשים לטבול בו, ולא היה אפשר לעשות מחדש אפילו מקוה של מי גשמים, כי הבניינים היו נשרפים. ועיינתי בדבר מה לעשות? בתוך כך בא לכאן אדמ"ו חמי הגאון [רבי אליקום גטשליק] ז"ל לבקר אותי, ושאל אותי מה אני מעיין כל כך? וסחתי לו את כל העניין, והשיב לי: "מה אתה מבלבל שכלך, קום צוה על הפו"מ [=הפרנסים ומנהיגים] דפה לעשות מקוה על ידי פומפ, כי אין כאן חששא לאיסור. וגם ברבנות שלי זה זמן קצר תיקני מקוה על ידי פומפ, אחר ששאלתי לבעלי מלאכות ולא ראיתי שום חששא לאיסור". כך היו דברי אדמו"ח הגאון ז"ל" (שו"ת 'נחל אשכול', סימן לב).

מצב טוב. סימני כפלים. נייר איכותי כפול.